ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, פעל בבניין בית הארחה לחיילי בעלות הברית. ואף מועדון חיילים של הצלב האדום האמריקני. ב-1944 עברו בית ההארחה והמועדון לניהול כנסיית סקוטלנד, והיו חלק מרשת בתי הארחה ומועדוני פנאי שהפעילה הכנסייה.
עם הקמת המדינה ועזיבת הבריטים את הארץ, המלון הוסב לבניין משרדים ושקיעתו החלה. לאורך תקופה זו עבר הבניין מסלול מוכר של הזנחה, כיעור והשחתה. הבניין, שהדגיש את פינת הרחובות בגובהו היחסי למבני הסביבה, התגמד במשך השנים ונבלע בין רבי הקומות והשינויים שנעשו בסביבתו. קומת הכניסה הפכה מסחרית, וכוסתה בהדרגה בתוספות בנייה ושלטים.
בתחילת שנות ה-90 עבר המבנה שיפוץ מקיף ותכנון מחדש על ידי משרד האדריכלים קיסלוב-קיי. השיפוץ, שהבליט את יופיו וייחודיותו של בית פלטין, התאפשר עם אישור הוספת קומה חמישית לבניין, הזדמנות שנוצלה על מנת להחזיר למונומנט השכוח את כבודו, הן כאתר עירוני היסטורי והן כיצירה אדריכלית בעלת משקל. נעשתה החזרה מדוקדקת של הבניין למצבו המקורי; חזיתות הבניין נוקו מאלמנטים זרים, תוספות בנייה מאוחרות הוסרו, הטיח הצבעוני בגוון האפרסק המקורי חודש ומעל הכניסה הנוכחית של הבניין שוחזר, בהסטה, אלמנט הכניסה המקורי שנהרס.
בניית הקומה הנוספת מחומרים קלים ומנוגדים במסה, חומר וצורה - מתכת וזכוכית - מבליטה את המבנה ומשיבה לפינה את ייחודה האורבני, המקורי והמודגש, ומעניקה לבניין סיומת קלה ומעודנת. הבניין כולו נתפס כיחידה אחת, כאשר החדש משתלב עם הישן, כדרכו של האדריכל המקורי לאחד ניגודי סגנון בהרמוניה אסתטית אחת.
כיום, בשל מיקומו בלב ה"סיטי" הפיננסי של תל אביב, ובסמיכות לבורסה לניירות ערך, מאיישות את משרדיו בעיקר חברות שעיסוקן בשוק ההון.