example
בואו לחופשה מפנקת במלון פלטין!

לפני כ-100 שנה, הוזמן האדריכל אלכסנדר ברוולד, (שתכנן גם את הטכניון בחיפה) לתכנן מלון יוקרתי עבור ד"ר אהרון מאיר מזיא וחתנו, צבי איזקסון, במרכז העיר הצעירה תל אביב, מה שהיום רחוב אחד העם 28 פינת נחלת בנימין. ברוולד הביא למבנה סגנון אדריכלי ישראלי חדש על ידי שילוב בין המורשת האירופאית, הבנייה הטורקית-מזרחית של ביפו וניצני הרוח המודרנית החדשה.
בשלט שהוצב על חזית המלון בזמן הבנייה נכתב: "בית מלון ממדרגה ראשונה עם נוחיות מודרניות: מעליה, מים חמים וקרים בכל חדר, חדרים עם אמבטיות מיוחדות, גינת גג, מסעדה גדולה, אולם לאסיפות חגיגות ונשפי ריקודים וכו'". למרות התקנה העירונית שאסרה לבנות יותר משלוש קומות, זכה המלון להיתר בנייה עבור תוספת קומה וכך היה למבנה הראשון בתל אביב בן ארבע קומות. כמו כן הותרו לבעליו 50 אחוזי בנייה משטח המגרש, כאשר הנימוק להיתר החריג, היה ההכרה בתרומת הבניין לפיתוח התיירות בעיר.
לאחר שהסתיימה הבנייה העניק לו הד"ר מזיא, שהיה רב, מהנדס, רופא ובלשן - את השם מהתלמוד 'פָּלָטין', שפירושו ארמון. ואכן שמו של המבנה היה יאה למראהו המפואר והנישא, וכפי שנכתב עליו: "כארמון נראה בעינינו, חדרים עם חלונות מקומרים הפונים למרפסות פרטיות, חדר אוכל, חדרי קבלה וחדרי אורחים... הבית היה לוטה בסוד, ונראה כנטע זר ברחוב שלי. אנחנו, פשוטי העם, לא העזנו להיכנס פנימה"...
בשנת 1926 נפתח המלון. הוא הכיל 60 חדרים, אולם קונצרטים, ומועדון ביליארד וריקודים ונחשב למלון המרכזי, החדשני והמפואר בעיר.
בשנים תרצ"ו- תרצ"ט, 1936-1939, בזמן מאורעות המרד הערבי הגדול, נפגעו קשות עסקי המלונאות, והמלון נסגר ב-1938 והוסב לבניין משרדים. מבנה הכניסה המפואר נהרס תוך העתקת הכניסה ימינה, וחלונות קומת המרתף נאטמו. חזית קומת הקרקע הפונה לרחובות אחד העם ונחלת בנימין הותאמה למסחר.

example
אז והיום (מתוך Ynet. צילום: עזרא לוי)
ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, פעל בבניין בית הארחה לחיילי בעלות הברית. ואף מועדון חיילים של הצלב האדום האמריקני. ב-1944 עברו בית ההארחה והמועדון לניהול כנסיית סקוטלנד, והיו חלק מרשת בתי הארחה ומועדוני פנאי שהפעילה הכנסייה.
עם הקמת המדינה ועזיבת הבריטים את הארץ, המלון הוסב לבניין משרדים ושקיעתו החלה. לאורך תקופה זו עבר הבניין מסלול מוכר של הזנחה, כיעור והשחתה. הבניין, שהדגיש את פינת הרחובות בגובהו היחסי למבני הסביבה, התגמד במשך השנים ונבלע בין רבי הקומות והשינויים שנעשו בסביבתו. קומת הכניסה הפכה מסחרית, וכוסתה בהדרגה בתוספות בנייה ושלטים.
בתחילת שנות ה-90 עבר המבנה שיפוץ מקיף ותכנון מחדש על ידי משרד האדריכלים קיסלוב-קיי. השיפוץ, שהבליט את יופיו וייחודיותו של בית פלטין, התאפשר עם אישור הוספת קומה חמישית לבניין, הזדמנות שנוצלה על מנת להחזיר למונומנט השכוח את כבודו, הן כאתר עירוני היסטורי והן כיצירה אדריכלית בעלת משקל. נעשתה החזרה מדוקדקת של הבניין למצבו המקורי; חזיתות הבניין נוקו מאלמנטים זרים, תוספות בנייה מאוחרות הוסרו, הטיח הצבעוני בגוון האפרסק המקורי חודש ומעל הכניסה הנוכחית של הבניין שוחזר, בהסטה, אלמנט הכניסה המקורי שנהרס.
בניית הקומה הנוספת מחומרים קלים ומנוגדים במסה, חומר וצורה - מתכת וזכוכית - מבליטה את המבנה ומשיבה לפינה את ייחודה האורבני, המקורי והמודגש, ומעניקה לבניין סיומת קלה ומעודנת. הבניין כולו נתפס כיחידה אחת, כאשר החדש משתלב עם הישן, כדרכו של האדריכל המקורי לאחד ניגודי סגנון בהרמוניה אסתטית אחת.
כיום, בשל מיקומו בלב ה"סיטי" הפיננסי של תל אביב, ובסמיכות לבורסה לניירות ערך, מאיישות את משרדיו בעיקר חברות שעיסוקן בשוק ההון.

 
בחודשים האחרונים פורסם כי רשת מלונות מוכרת רכשה את בית פלטין וכי בכוונתה להסב אותו לייעודו המקורי כמלון יוקרתי.
אז אולי יום אחד, גם אנחנו, במקום ללכת לעבודה ב"פלטין", ננפוש לנו קצת ב"פלטין" .... למה לא?
Follow Us On Google+

צרו דפי נחיתה באמצעות inwise - שיווק בענן לעסק שלך